קידושין נ׳ א:ו׳-י״א

1 אֶלָּא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי רַב חִסְדָּא, וְרַב חִסְדָּא בֵּי רַב הוּנָא, וּפַשְׁטוּהָ מֵהָא: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: ״הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא״, וְהֵבִיא לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: ״לֹא הָיָה לִי בְּלִבִּי אֶלָּא עַל זֶה״, כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא לוֹ מִזֶּה – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. וְאַמַּאי? הָא קָאָמַר ״בְּלִבִּי״! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים?

2 וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דִּלְמִיפְטַר נַפְשֵׁיהּ מִקׇּרְבָּן קָאָתֵי.

3 הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר מֵזִיד הֲוָה! לָא עֲבִיד אִינִישׁ דִּמְשַׁוֵּי נַפְשֵׁיהּ רַשִּׁיעָא.

4 הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר ״נִזְכַּרְתִּי״, דִּתְנַן: נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת, וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ – שָׁלִיחַ מָעַל.

5 הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִיכְסֵיהּ אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. סְלֵיק וְלָא אִיתְּדַר לֵיהּ. אָמַר רָבָא: כֹּל דְּסָלֵיק – אַדַּעְתָּא לְמֵידַר הוּא, וְהָא לָא אִיתְּדַר לֵיהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי: אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק, וְהָא סְלֵיק לֵיהּ.

6 הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִיכְסֵיהּ אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף לָא סְלֵיק. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי בָּעֵי, סָלֵיק. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אִי בָּעֵי, לָא סָלֵיק? מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיתְיְלִיד אוּנְסָא בְּאוֹרְחָא.